למה ילדים נופלים בתנוחות עמידה?

יציבות, בטחון פיזי וקשר לאדמה, יכולת ריכוז ושווי משקל, שרירי רגלים חזקים ומפרקים יציבים, קרסוליים וכפות רגלים גמישות, אילו היתרונות החשובים של תנוחות העמידה. 

תנוחות עמידה הן יפות למראה מפתחות יכולת מנטלית של עמידה בקשיים ונחישות.

אם כך, מדוע קשה לילדים לבצע אותן?

מתרגלים, שבאים ממסורת היוגה של קרישנמצ'אריה, ב.ק.ס איינגר ואשטנאגה ויניאסה יודעים,  שתנוחות עמידה נחשבות לבסיסיות, כלומר, איתן מתחילים את תרגול ואת לימוד הבסיס של תנוחות היוגה, רוב המתרגלים מתחברים אליהן בקלות ואוהבים אותן. להפתעתי, כבר בראשית דרכי כמורה ליוגה לילדים, שמתי לב לעובדה, שכשניסיתי ללמד ילדים תנוחות עמידה, (חוץ מתנוחת הר, עץ פשוט), הילדים התקשו לבצען הן שיעממו אותן והילדים הראו חוסר התלהבות.

מדוע? התשובה לשאלה סקרנה אותי. 

במאמר 'יוגה כתרפיה משלימה עבור ילדים ונוער ' (2010), כותבים החוקרים שתרגול יוגה עם ילדים ונוער משפיע לחיוב על בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. הם מדגישים, ש תחום היוגה לילדים עומד בפני עצמו, ויש לו את המאפיינים הייחודים משלו מבחינת התכנים, התנוחות הנלמדות, אורך השהייה מבנה השיעור והחלל בו מתרחש השיעור. תרגול היוגה המסורתי, העתיק, נערך בקבוצות קטנות או באופן אישי וכך יכלו המורים להתאים את התרגול לתלמיד. אך כיום בסטודיו ליוגה מחלקים את השיעורים למבוגרים על פי יכולתם הגופנית והוותק, ואת הילדים מחלקים לקבוצות על פי הגילאים ובהתאם מלמדים את התכנים.

גיטה איינגר (1944-2018), בתו של המורה המשפיע ב.ק.ס איינגר, מסבירה במאמר ' הגישה הדינאמית להוראת יוגה לילדים ', שאם נלמד את התנוחות בצורה סטטית מדי הילדים ישתעממו, ולכן כשמבקשים מהם לבצע תנוחות שבהן נדרשת סטטיות הם אינם מתלהבים. בתנוחות עמידה נדרשת סטטיות על מנת לבצע את התנוחות, ולכן כנראה הם משתעממים.

מיכל פרקש, מורה ליוגה ותלמידה בקורס 'מורים ליוגה לילדים' כותבת: "כמתרגלת יוגה, שמתרגלת את השיטה בשגרה, ואף בוגרת קורס מורים בשיטת 'איינגר – יוגה הוליסטית', היה לי מאוד מחדש לקרוא את המאמר של גיטה  איינגר, בעיקר בגלל שהדגש על התנועתיות הוא משהו, שלמיטב ידיעתי לא קיים בשיטת איינגר כמעט, ואף להיפך - השהייה והריכוז בתנוחה הם החשובים. היות ואיינגאר נחשבת לשיטה 'קשוחה' יחסית, היה מרענן עבורי לראות שגם מי שנחשבת לגורו של ממש בשיטה זו (כמובן אחרי אביה מייסד השיטה), מורה על הסתכלות שונה בכל הנוגע ליוגה עבור ילדים. גם היחס השונה למתבגרים ולצרכיהם העשיר את הידע שלי והרשים אותי ב'גמישותו' וההבנה של הצורך להתאימו, בניגוד כלשהו (לפחות בעיניי) לתפיסה הכוללת של יוגה בשיטת איינגר.  ההצעות העוסקות בויניאסות שונות שאפשריות עבור ילדים, עזרו לי מאוד לפתח את ההבנה בדבר התנועתיות הנדרשת מהמתרגל, אפילו עבורי כמתרגלת יחסית ותיקה."

כפי שממליצה גיטה איינגר, ניסיתי ללמד ילדים את תנוחות העמידה בזרימה, ויצרתי ויניאסות (רצף תנועתי של תנוחות כשהשהייה בהן קצרה) כפי שממליצה גיטה וכפי שלמדתי בקורס מורים ליוגה עם אורית סן-גופטה. אך גם בתרגול בזרימה של תנוחות עמידה נחלתי אכזבה. הילדים לא הצליחו לשמור על יציבות, קרסו ונפלו. 

את השאלה הפניתי לרעיה עילם שדיאור (MA Bpt) פיזיותרפיסטית התפתחותית ותיקה, בעלת תואר שני בהתפתחות הילד ותעודת מטפל בפסיכותרפיה, ומרצה בקורס להכשרת מדריכי יוגה-לילדים. רעיה מתמחה ביציבה, רצפת אגן בילדים ונוער ומתרגלת יוגה.

מדוע לילדים קשה לבצע את תנוחות המשולש (Trikonasana) והווריאציות שלה ותנוחות נוספות כמו לוחם 2 ו 3 (Virhabdrasana ) ? 

עונה רעיה: ראשית יש לחלק את תנוחות העמידה ל -2 קבוצות. כאלה שאין בהן רוטציות (סיבוב של איבר) וכאלה שיש. בתנוחות כמו הר, פיל מביט לשמים, ישיבה מדומה, ועץ שלב א' אין רוטציות של איברי הגוף ולכן קל ונוח לילדים לבצען. מומלץ לבצע עם ילדים עד גיל 7 את התנוחות הר, פיל ועץ, ומגיל 7 ניתן ללמד גם לוחם 1. בגיל 9-10 אפשר להתחיל לתרגל תנוחות כמו 'ישיבה מדומה' ופרסריטה פאדא אוטאנסה.

בשאר התנוחות יש רוטציות רבות, במיוחד בתנוחת המשולש על הווריאציות שלה. רוטציות אלה מוציאות את הילד משווי המשקל הרגיל שלו, בנוסף, בגלל שילד נמצא בהתפתחות בלתי פוסקת של איברי גופו, בלתי אפשרי עבורו, למצוא בכל פעם מחדש את שווי המשקל, שיביא ליציבות הנדרשת לתנוחה. תנוחות עמידה אלו דורשות כוח סטטי רב של הגוו (Trunk) והרגלים. היכולת להתמיד במנחים עם זוויות שונות של הגוף והגפיים, בשילוב הסטטיות דורשת מהם כוח שפשוט אין להם בגיל הזה. ילדים זקוקים לתנועה. אומרת רעיה. כל מה שסטטי אינו מתאים להם ואינו משרת את טבעם ואת ההתפתחות הנורמאלית שלהם. תנוחות שדורשות גמישות כמו 'אוטאנסנה' גורמות למתיחה וכאב בשרירי ההאמסטרינג. לילדים יש יכולת פחותה לשאת כאב בתנוחות ולכן אפשר לבצע חצי אוטאנסנה, כשהידיים נשענות על הברכיים, או בברכיים כפופות. אין צורך לכפות על הילדים יישור הברך שמביא עימו כאב.

באיזה גיל כדאי להתחיל לתרגל תנוחות עמידה עם ילדים ולהפיק מהן תועלת?

בגיל ההתבגרות, 14 ומעלה, אומרת רעיה. אפשר להתחיל לתרגל תנוחות עמידה עם בני הנוער, וסביר להניח שהם ייהנו מהאתגר הכרוך בהן ויצליחו לבצען כראוי בהתמדה ולאורך זמן.

"האימון מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי ולאורך זמן"

"התנוחה יציבה ונינוחה"

'יוגה סוטרה' של פטנג'לי

ביבליוגרפיה:

Geetha Iyengar. (2002). Y oga for Children: A Complete Illustrated Guide To Yoga Yoga For Children : A Complete Illustrated Guide To Yoga. Swati Chanchani, Rajiv Chanchani (Authors) p. 146-155

YOGA AS A COMPLEMENTARY THERAPY FOR CHILDREN AND ADOLESCENTS: A Guide for Clinicians by LISA C. KALEY-ISLEY, PhD, RYT-500; JOHN PETERSON, MD; COLLEEN FISCHER, PhD; and EMILY PETERSON, CYT Dr. Psychiatry (Edgemont) 2010;7(8):20–32