פטנג'לי היה הראשון שהציג את המסורת העתיקה של היוגה בצורה שיטתית. לפיכך הוא נחשב למייסד היוגה, לפני יותר מאלפיים שנים. מסתורין רב נסוב סביב דמות זו, וסיפור לידתו הוא סיפור מעניין מאד

יוגה לילדים אינה גרסה פשוטה יותר של יוגה למבוגרים, זהו תרגול ייחודי. חשוב לתרגל יוגה עם ילדים במקום שבו טבעי להם להיות, ולחוות יוגה דרך הנאה וכיף. השאיפה הבסיסית של הוראת יוגה לילדים צריכה להיות, שאימון היוגה מחזק את ההערכה העצמית של הילדים, מאפשר להם התמקדות כלפי פנים, בגופם ברגשות ובמחשבות שלהם, נותנת מקום לרצון שלהם לבוא לידי ביטוי, ותורמת להבנה שלהם את עצמם מבפנים.

כל ילד הוא יחיד ומיוחד, זו אינה קלישאה. ילדים יתחברו בטבעיות לתרגול יוגה אם נתרגל איתם על פי החוזקות שלהם, בדרך בה הם מבינים ורואים את העולם. אם נדע לעזור לו להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שטמון דרך סוגי תרגול שונים וטכניקות. אף אחד מאיתנו ומילדנו אינו דומה לאף שכן או חבר אח או הורה אחר. לכל ילד יש את ההעדפות שלו החוזקות שלו ודברים המניינים רק אותו, ודרך שבה הוא מבין ורואה את העולם.

הכי כיף לתרגל יוגה דרך משחק. במשחק הוא חיוני להתפתחותו של הילד בכל המובנים. גופני רגשי מנטלי ובעיקר הוא מביא עימו המון שמחה.

הכתבה שתהפוך אותך לאלופה בבניית מערכי שיעור לתרגול יוגה עם ילדים. בניית מערכי שיעור איכותיים היא אחת הדרכים המוצלחות ביותר לוודא שנצליח ללמד את מה שרצינו, על הצד הטוב ביותר. תכנון שיעור באמצעות 10 השלבים יבטיח התייחסות לכל המרכיבים שאליהם יש להתייחס כאשר אנו בונים שיעור, ועם הזמן, גם יהפוך את התכנון לפעולה זורמת וקלה יותר, בלי לוותר על איכות ויצירתיות.

משל היונה הוא סיפור הודי עתיק ומרגש על רעות ואחווה בשעת צרה

.במעבה היער גר אריה אחד חזק וטוב-לב. יחד עימו שלושת רעיו, הזאב העורב והתן יום אחד, עברה בקרבת מקום שיירת גמלים, עזב גמל אחד את השיירה והתייצב לפני האריה וכך אמר לו

מהי הפרעת טראומה התפתחותית? מה הקשר שלה ליוגה רגישה בתרגול עם ילדים

אני מאמינה, החזון שלי כמדריכת יוגה לילדים

האם אפשר להיות שמח וגם כואב ועצוב? בטקסט העתיק, יוגה סוטרה, שנכתב לפני יותר מ 2000 שנים, המחבר פטנג'לי, יודע ומבין נפש האדם מכאוביה ועינוגיה, מודע לסוג הקושי הזה. פטנגלי מבטיח מצב של "חסינות מפני צמדי הניגודים" כאחד מפירות האימון ביוגה. מהדברים שהוא כותב, ניתן להבין כי התנהלותנו הרגילה בעולם טיבעה התנדנדות מתמדת, בין מה שאנו חווים כניגודים שאינם מתיישבים זה עם זה: טוב או רע, שמח או עצוב, חושך או אור ועוד... דבר זה, למעשה, מעצב את האופן שאנו חושבים ואף תופסים את המציאות כמצב שבו אפשרי רק דבר אחד: טוב ורע, טועה וצודק, שמח עצוב...

ההצעות שהציעה גיטה איינגר בנוגע לרצפי תנוחות לילדים מכוונים אותי לסגנון התרגול שאני מלמדת מבוגרים והוא יוגה ויניאסה. בשיטה הזו כל התרגול נשזר ברצף דינמי של תנוחות, כמו מעיין ריקוד. אני חושבת שזו דרך נפלאה גם למבוגרים לתרגל יוגה